קצרין העתיקה צילום: רינה נגילה

קצרין העתיקה

מהחפירות הארכיאולוגיות הנרחבות שנערכו בקצרין העתיקה החל משנות השבעים של המאה ה-20, עולה שהישוב הראשון במקום נוסד כבר בתקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפנה"ס).

ישובים נוספים במקום התקיימו גם בתקופות הבאות: התקופה הישראלית השנייה (1000-586 לפנה"ס), התקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) והתקופה הרומית (63 לפנה"ס עד 324 לספירה), אם כי הממצאים הארכיטקטוניים של תקופות אלו דלים למדי.

בתקופה הביזנטית (324-638 לספירה) הייתה קצרין כפר יהודי שאת שרידיו ניתן לראות עד היום.

המבנה הארכיטקטוני המשמעותי והמרשים מתקופה זו הינו בית הכנסת מהמאה ה-6 לספירה. בתקופה הערבית הקדומה (638-1099 לספירה) המשיך הכפר היהודי קצרין להתקיים ולהתפתח עד אמצע המאה ה-8 כלומר לאורך כל תקופת החליפות של בית אומייה ששלטה בארץ ישראל בין השנים 661-750 לספירה. האתר חרב ככל הנראה ברעידת האדמה של שנת 745 ומאז ניטש למשך מאות שנים. בראשית התקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה) התחדש הישוב במקום וקצרין הייתה לכפר מוסלמי פורח.

על חורבות בית הכנסת הוקם מסגד שהיה בשימוש עד המאה ה-15 לספירה. לאחר פער נוסף של מאות שנים נושבה קצרין מחדש בשלהי המאה ה-19 על ידי בדואים, שהקימו ישוב קבע על שרידיהם של המבנים מהתקופה הביזנטית והממלוכית. תושבי הישוב הבדואי שמרו על חורבות בית הכנסת והמסגד כעל מקום קדוש. בשנת 1967 בעת מלחמת ששת הימים נמלטו תושבי קצרין העתיקה לסוריה והמקום נכבש ע"י חיילי צבא הגנה לישראל.